IBM בתקופת גרמניה הנאצית: טכנולוגיה, מידע ואחריות
הקשרים העסקיים והטכנולוגיים של IBM ו־Dehomag בגרמניה הנאצית, ומה אפשר ללמוד מהם על שימוש לרעה במערכות מידע.
מחשוב לפני המחשב המודרני
בשנות השלושים שימשו כרטיסי ניקוב ומכונות מיון ועיבוד נתונים לניהול מפקדים ורשומות. חברת Dehomag, שהייתה קשורה ל־IBM ופעלה כחברה בת בגרמניה, סיפקה ציוד ושירותים המבוססים על טכנולוגיית Hollerith. הטכנולוגיה הייתה כלי לעיבוד נתונים בקנה מידה גדול עוד לפני עידן המחשבים האלקטרוניים.
מפקדי אוכלוסין תחת משטר רודני
ממשלת גרמניה הנאצית השתמשה במידע מנהלי ובמפקדי אוכלוסין כחלק ממנגנוני השליטה והרדיפה. לפי המוזיאון האמריקאי לזכר השואה, מכונות Hollerith שימשו לעיבוד נתוני מפקדים, ובמפקד 1939 נאספו גם נתוני סיווג גזעי בהתאם לחוקי נירנברג. שימוש זה מדגים כיצד מערכות מידע אזרחיות יכולות לשרת מדיניות מפלה.
מה ידוע על מחנות הריכוז?
המוזיאון האמריקאי לזכר השואה מציין כי טכנולוגיית Hollerith נכנסה למטה מערכת מחנות הריכוז בשנת 1942 ושימשה, בין היתר, לניהול מידע על אסירים חיים וכישוריהם לצורכי עבודת כפייה. עם זאת, המוזיאון מדגיש כי איתור וזיהוי קורבנות לא נשענו בעיקר על טכנולוגיה זו, וכי רשומות נייר, רשויות מקומיות, מלשינים וגורמים אחרים מילאו תפקיד מרכזי.
ויכוח היסטורי על אחריות IBM
מחקרים ופרסומים שונים העלו טענות לגבי מידת הידע, השליטה והאחריות של הנהלת IBM בארצות הברית לפעילות החברה בגרמניה. יש להבחין בין העובדה המתועדת שמכונות וכרטיסי ניקוב של החברה הבת שימשו את המשטר, לבין טענות רחבות יותר על מעורבות ישירה בכל שלבי הרצח. אין להציג טענות שנויות במחלוקת כאילו הוכחו ללא סייג.
לקח לעידן מאגרי המידע
ההיסטוריה מעלה שאלות עכשוויות: מי יכול להשתמש בנתונים שנאספים, כיצד נמנעת אפליה, מי מפקח על לקוחות של ספקי טכנולוגיה, ומה עושים כאשר שימוש חוקי לכאורה מסכן זכויות אדם? הצפנה, צמצום איסוף מידע, ביקורת עצמאית ואחריות תאגידית הם חלק מהדיון, אך אין פתרון טכני יחיד לבעיה מוסרית ופוליטית.
לזכור את הקורבנות
דיון בהיסטוריה של חברות וטכנולוגיות אינו צריך לטשטש את האחריות המרכזית של המשטר הנאצי, מוסדותיו ומשתפי הפעולה לרדיפה ולרצח. מטרת המחקר היא להבין במדויק כיצד מוסדות, אנשים וכלים אפשרו פשעים, וללמוד כיצד להגן על זכויות אדם בעתיד.